'Avodah Zarah
Daf 65b
הֲוָה שָׁפֵיךְ לְהוּ חַמְרָא לְגוֹיִם, וְאָזֵיל מְעַבַּר לְהוּ מַעְבָּרָא, וְיָהֲבוּ לֵיהּ גּוּלְפֵי בְּאַגְרָא. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּיֵי, אֲמַר לְהוּ: כִּי קָא טָרַח — בְּהֶתֵּירָא קָא טָרַח.
Traduction
would pour wine which he sold to gentiles into their wineskins and go and ferry them over the crossing, and they would give him the jugs in which the wine had been stored as payment. The jugs that the wine had been stored in were included in the sale, and the gentiles would pay him by returning the jugs. People came and told Abaye that Rav Ika was accepting a wage from the wine of gentiles. Abaye said to them: When he labored, he labored with permitted wine, since he was pouring kosher wine into the wineskins, and only subsequently the wine was rendered forbidden by being in the possession of the gentiles.
Rachi non traduit
הוה שפיך להו חמרא לעובדי כוכבים. הוא היה מוכר להם יין ודרך למוכרי חביות של יין ליתן גם החביות ללוקחין והכי אמרינן בהמפקיד (ב''מ מ:) איכא גולפי ושדריה שהלוקח מוכרו בחנות משתכר בהן לבד מה שהוא משתכר ביין ורב איקא הוה שפיך להו מגולפי שלקחו ממנו ויהיב בזיקי דידהו:
ומעבר. להן את מעבר המים:
ויהבו ליה גולפי. דזבון מיניה באגרא:
כי קא טרח. לשפוך:
בדידיה קא טרח. שהיין אינו נאסר עד שמגיע לקרקעית של זיקי דידהו. זיקי של עור גולפי של חרס. ולקמיה פריך הא קא מעבר להו מעברא דהיינו לאחר שנאסר:
Tossefoth non traduit
כי קא טרח בהתירא קא טרח. פרש''י דיין נסך לא הוי עד דמטיין לקרקעיתו דזיקי דידהו והא דלא מיתסר העליון בהנאה בנצוק כרשב''ג לקמן (עבודה זרה דף עד.) דאמר יין ביין ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו וקי''ל כוותיה ואפי' היה נשאר יין משלהם בתוך כליהם אין לאסור של מעלה בנצוק ולומר שטורח באיסורי הנאה ולדברי ר''ת דפסק נצוק אינו חיבור לא קשיא מידי ולקמן (עבודה זרה דף עב.) בשמעתין דנצוק נאריך בעה''י א''נ מיירי הכא שהריקו כליהם יפה שאינו יין נסך עד שיגע:
וְהָא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ, דְּלָא נִצְטְרוֹ זִיקֵי! דְּמַתְנֵי בַּהֲדַיְיהוּ? אִי נָמֵי, דְּמַיְיתוּ (פְּרִיסְדְּקֵי) [פַּרְדִּיסְקֵי] בַּהֲדַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t he desire the preservation of the wine in the wineskins in that the wineskins should not be torn, as he would then need to return the jugs he received in payment? The Gemara answers: It is a case where he stipulated with the gentile purchasers that even if the wineskins were to tear it would be at their expense and not his, and he would keep the jugs in any event. Alternatively, it is a case where the gentile purchasers brought barrels [perisdakei] with them, so that they could pour the wine into them should the wineskins be torn.
Rachi non traduit
והא רוצה בקיומו. לאחר שנאסר:
דלא נצטרו זיקי. שלא יתבקעו הנודות שלהם ויצטרכו לגולפי ולא יהבי להו ניהליה:
דמתני בהדייהו. דאי נמי מצטרו זיקי לא יהיב להו גולפי:
א''נ פריסדקי נקיטי בהדייהו. כלים רקים לקבל היין היוצא מן הנודות כשהן מתבקעין דלא איכפת להו אי מצטרו זיקי:
Tossefoth non traduit
פריסדקי. פר''ח של חרס כדים ריקים ולשמא יבקעו שניהם כולי האי לא חיישינן:
וְהָא קָא מְעַבַּר לְהוּ מַעְבָּרָא, דְּקָא טָרַח בְּאִיסּוּרָא! דַּאֲמַר לֵיהּ לְמַבָּרוֹיָא מֵעִיקָּרָא, אִי נָמֵי, דִּנְקִיטִי בֵּיהּ קִיטְרֵי.
Traduction
The Gemara asks: But didn’t he ferry them over the crossing, which is laboring with forbidden wine? The Gemara answers: This is not a case where he was ferrying the wine over the crossing himself, as he made an arrangement with the ferrymen and said to the ferryman initially that the latter would ferry the buyers and the barrels without payment. Alternatively, it was a case where he held special signal knots in collusion with the ferryman that he would ferry these people without payment. In any event, he was not laboring for them himself.
Rachi non traduit
דא''ל למברויא מעיקרא. רב איקא ריש נהרא הוה וא''ל למברויא לספן מעיקרא הרי ימים רבים כל עת שיגיעו אנשים הללו העבירם בחנם:
קיטרי. קישרי. סימן הוא מוסר להם ומכירם הספן ומעבירם ואיהו לא טרח מידי:
מַתְנִי' יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים — יַדִּיחֵן וְהֵן מוּתָּרוֹת, וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת — אֲסוּרוֹת. נָפַל עַל גַּבֵּי תְּאֵנִים אוֹ עַל גַּבֵּי תְּמָרִים, אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר. וּמַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוּנֵן שֶׁהֵבִיא גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה, וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ וְנָפַל עַל גַּבֵּיהֶן, וְשָׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּם.
Traduction
MISHNA: In the case of wine used for a libation that fell on grapes, one rinses them and they are permitted. But if the grapes were cracked, they are forbidden. In a case where the wine fell on figs or on dates, if there is sufficient wine in them to impart flavor, they are forbidden. And there was an incident involving Boethus ben Zunen, who transported dried figs in a ship, and a barrel of wine used for a libation broke and fell on them, and he asked the Sages as to the halakha, and the Sages deemed the figs permitted.
Rachi non traduit
מתני' ידיחם. במים ואם היו מבוקעות אסורות:
וכן יין שנפל לתוך החומץ כו' לא גרס:
גרוגרות. תאנים יבשים:
Tossefoth non traduit
ואם היו מבוקעות אסורות. בירושלמי מפרש דמיירי בענבים המחוברים לאשכול אבל אם ניטל העוקץ הוו כמבוקעות מפני נקב הנשאר בזנבו:

ה''ג בסדר המשנה יין נסך שנפל ע''ג ענבים ידיחום והם מותרות ואם היו מבוקעות אסורות ומעשה בביתוס בן זונן שהיה מביא גרוגרות כו' זה הכלל כל שבהנאתו כו' כגון חומץ שנפל לגריסים כו' עובד כוכבים שהיה מעביר כו' עכ''ל רבינו שמואל ולפ''ז צריך לפרש שמקשה בגמרא מעשה לסתור על נפילת יין בענבים קאי דגרוגרות דמו למבוקעות אבל לספרים דגרסי במשנה נפל ע''ג תמרים ותאנים אם יש בהם בנותן טעם אסור ומעשה בביתוס כו' ופריך בגמרא בפשיטות מעשה לסתור דפריך מגרוגרות לתאנים ומשני דיין ע''ג גרוגרות נותן טעמא לפגם וקשה שהיה לו לומר חסורי מחסרא והכי קתני בד''א בתמרים ותאנים לחים אבל ביבשות נותן טעם לפגם הוא ומעשה כו' ובספר ר''ת לא הוה גרס ליה:
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁבַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר, כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — מוּתָּר, כְּגוֹן חוֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְּרִיסִין.
Traduction
This is the principle: Anything that benefits from a forbidden item imparting flavor to it, i.e., the forbidden item contributes a positive taste to it, is forbidden, and anything that does not benefit from a forbidden item imparting flavor to it is permitted, such as forbidden vinegar that fell onto split beans, as the flavor imparted by the vinegar does not enhance the taste of the beans.
Rachi non traduit
כל שבהנאתו בנותן טעם. שנהנה בטעמו של איסור דהיינו בנותן טעם לשבח אסור. וכל שאין בהנאתו בנותן טעם שנהנה בטעמו:
כגון חומץ שנפל לתוך גריסין. דנותן טעם לפגם הוא מותר:
וכן היו עושין כו' לא גרסי' במתני':
גְּמָ' מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: אִם נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא — מוּתָּר, וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבַיְתוֹס בֶּן זוּנֵן שֶׁהָיָה מֵבִיא גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה, וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ וְנָפַל עַל גַּבֵּיהֶן, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּם.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks with regard to the incident related in the mishna: Was an incident cited to contradict the halakha stated immediately before it? The Gemara answers: The mishna is incomplete, and this is what it is teaching: If the wine imparts flavor to the detriment of the mixture, the food is permitted. And there was also an incident involving Boethus ben Zunen, who was transporting dried figs in a ship, and a barrel of wine used for a libation broke and fell on them, and the incident came before the Sages, and the Sages deemed the figs permitted because the flavor given by the wine did not enhance their taste but was instead to their detriment.
Rachi non traduit
גמ' מעשה לסתור. יש אדם שמביא ראיות לסתור את דבריו קתני אם יש בהן בנותן טעם אסורות והדר תני מעשה דגרוגרות והתירום:
גרוגרות היין פוגמן:
הָהוּא (כרי) [כַּרְיָא] דְּחִיטֵּי דִּנְפַל עֲלֵיהּ חָבִיתָא דְּיֵין נֶסֶךְ, שַׁרְיֵיהּ רָבָא לְזַבּוֹנֵיהּ לְגוֹיִם.
Traduction
The Gemara relates: There was an incident involving a certain heap of wheat upon which a barrel of wine used for a libation fell. Rava permitted selling it to gentiles, as deriving benefit from it is not prohibited.
אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה בַּר לֵיוַאי לְרָבָא: בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם, הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנָּה לְגוֹי, וְלֹא יַעֲשֶׂנָּה מַרְדַּעַת לַחֲמוֹר, אֲבָל עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה.
Traduction
Rabba bar Livai raised an objection to Rava from a baraita: With regard to a garment in which diverse kinds, a prohibited mixture of wool and linen, have been lost, i.e., it is known that linen fibers became mixed into a woolen garment but they cannot be detected and removed, one may not sell the garment to a gentile, nor fashion it into a saddlecloth for a donkey, but one may make it into shrouds for a corpse with no one to bury it [met mitzva], as a corpse is not obligated in the observance of mitzvot.
Rachi non traduit
שאבד בו כלאים. שארוג כלאים חוט אחד ואין מקומו ניכר:
ולא ימכרנו לעובד כוכבים. כדמפרש שמא יחזור וימכור לישראל. וה''נ איכא למיחש שמא יחזור וימכרם לישראל:
תכריכין למת. דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות:
Tossefoth non traduit
איתיביה רבה בר ליואי לרבא. כי האי פירכא פרכה רבה בר ליואי לרבא גבי ההיא ארבא דטבעא בחישתה בפסחים (דף מ:) דשרייה רבא לזבוני לעובדי כוכבים והדר ביה רבא צ''ל שאחר שני המעשים אלו הקשה לו אך התלמוד קבע פירכא על שניהם כי אין נכון לומר שטעה [רבא] שתי פעמים:
הבגד שאבד בו כלאים. וא''ת וליבטיל ברובא כדפריך בשילהי תמורה (דף לד.) גבי שער בכור ושער נזיר שארג בבגד ושם היה בטל אי לאו דמוקי לה בשופרתה שהוא דבר חשוב ולא בטל ותירץ ה''ר יוסי בר יום טוב דשאני כלאים דכל עיקרן אין אוסרין אלא ע''י עירוב שהרי שניהם היתר לכך אוסר עירובן ולא בטלי וא''ת והרי בשר בחלב דכל אחד לחוד שרי ועירובו אסור ואפ''ה בטל כדאמרינן פ' כל הבשר (חולין דף קח.) טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אם יש בנותן טעם וכו' ויש לומר דשאני בשר בחלב דגלי קרא בהדיא דבטיל כדאמרינן התם דרך בישול אסרה תורה:
הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים. דוקא אבד גזרינן שמא ימכרנו לישראל וכן לא יעשנו מרדעת לחמור שמא יקרע בגדו ויתפרנו עליו אבל בכלאים ודאי ליכא למיחש מידי כדתנן (במס' כלאים פ''ט משנה ד') מרדעת החמור ותכריכי המת אין בהן משום כלאים ודוקא בהצעה כגון מרדעת החמור שהוא יושב עליה וטעמא לפי שהוא דרבנן כדאמרינן בפ''ק דביצה (דף יד:) לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך אבל בהעלאה אסור כדתנן ולא יעלנה על כתיפו אפילו להביא עליה הזבל והצעה צריך נמי ליזהר שלא יהא בשרו נוגע בהם ואע''פ שהצעה נמי גזרו חכמים אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהם גזירה שמא תיכרך נימא על בשרו מ''מ הכא לא גזור:
אבל עושין אותו תכריכין למת מצוה. וה''ה בלא אבד כדתנן במס' כלאים (פ''ט מ''ד) שהבאתי וא''ת הא איכא לועג לרש כדאמרינן גבי ציצית פ' התכלת (מנחות דף מא.) וההיא שעתא ודאי רמינן להו משום לועג לרש פי' באותה שעה שיקברוהו יטילו בו ציצית משום לועג לרש שנראה שאינו חייב במצות וי''ל דשאני ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצות ואיכא לועג טפי ורבי יהודה היה אומר דההיא דמנחות (דף מא.) אליבא דשמואל דאזיל לטעמיה דאית ליה אין מצות בטילות לעתיד לבא נמצא כשיעמדו הצדיקים בלבושיהם יהיו בלא ציצית ויש כאן עבירה והא דתלי טעמא בלועג לרש לפי שבא ליתן טעם שהעומדים יש להן וא''כ הן לועגין שאינן חשובין כו' והוא א''י לעשותו ושמואל מוקי הך דהכא כדברי ר' ינאי דלא שרי אלא לסופדו אבל לקוברו בכלאים אסור מטעם דפרישית ולפ''ז החילוק ניחא מנהגינו שאנו מסירין הציצית מטליתי המתים דקי''ל כרבי יוחנן דפליג אדבי ר' ינאי ושרי אף לקוברו ולטעמיה דאית ליה מצות בטלות ועוד סמך למנהגינו ממס' שמחות (פ' יב) שצוה אבא שאול התירו תכלת מאפיליוני ועל פי ספרים החיצונים אנו נוהגין כמה דברים כגון ויחל משה בלילי תעניות ובמגילה (דף לא.) תנינן קללות וברכות ורבינו יצחק היה מחלק לראשונים שהיו להם בחייהם דהוו זהירי במצות ציצית כל ימיהן אי לא רמינן ההיא שעתא הוי לעג כלומר לא קיימו אבל האידנא דלא זהירי בציצית כולי האי אדרבה אי רמינן הוי לעג לומר שקיים ולא קיים ואפילו לאותן שקיימו אין להטיל שלא לבייש האחרים כדאמרינן במסכת נדה (דף עא.) בראשונה היו מטבילין ע''ג נדות מתות והיו חיות מתביישות התקינו שיהו מטבילין הכל:
לְגוֹי מַאי טַעְמָא לָא? דִּלְמָא אָתֵי לְזַבּוֹנֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל? הָכָא נָמֵי אָתֵי לְזַבּוֹנֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל!
Traduction
Rabba bar Livai asked: What is the reason that it is not permitted to sell it to a gentile? Perhaps he will come to sell it to a Jew, who will not know that it is forbidden. Here too, with regard to the wheat, the gentile purchasers may come to sell it to a Jew, who is prohibited from consuming it.
הֲדַר שְׁרָא לְמִיטְּחִינְהוּ וְלִמְפִינְהוּ וּלְזַבּוֹנִינְהוּ לְגוֹיִם, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Rava then retracted his decision and permitted grinding the wheat and baking bread with it and selling it to gentiles not in the presence of Jews. In this manner, Jews will not be likely to buy bread from the gentiles, as the bread of gentiles is forbidden to Jews.
Rachi non traduit
ולמפינהו. דתו לא זבין להו ישראל מעובד כוכבים דפתן אסורה:
שלא בפני ישראל. דאי חזי ישראל דישראל חבריה מזבין ליה לעובד כוכבים הדר זבין ליה איהו מיד עובד כוכבים דסבר פת של היתר היא שישראל אפאה:
Tossefoth non traduit
ולמפינהו ולזבונינהו לעובדי כוכבים שלא בפני ישראל. ואין לחוש שמא יאכלו העובדי כוכבים וישראל בקערה אחת כל אחד מפתו (כדאמרינן) [כדכתבינן] פ' אין מעמידין (עבודה זרה דף לה:) דלא חמירא פת של עובדי כוכבים מדמאי שמותר בתערובות כיון דלא שכיחא לא גזרינן למידי:
תְּנַן: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים — יַדִּיחֵן וְהֵן מוּתָּרוֹת, וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת — אֲסוּרוֹת. מְבוּקָּעוֹת — אִין, שֶׁאֵין מְבוּקָּעוֹת — לָא. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי חִיטֵּי, הוֹאִיל וְאַגַּב צִירַיְיהוּ כִּמְבוּקָּעוֹת דָּמְיָין.
Traduction
We learned in the mishna: In the case of wine used for a libation that fell on grapes, one rinses them and they are permitted. But if the grapes were cracked, they are forbidden. The Gemara infers: If the grapes are cracked, they are forbidden, but grapes that are not cracked are not forbidden. If so, what is the cause for concern in the case where wine spilled on the wheat? It should be sufficient to rinse the wheat. Rav Pappa said: Wheat is different, since, because of its slits, its status is similar to that of grapes that are cracked.
Rachi non traduit
צירייהו. סדק שבחיטין:
צירייהו. לשון מיצטרו זיקי (לעיל עבודה זרה ל.):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source